להרגיש בצלחת האוכל שלנו את השדה, את האדמה, את הטוב שהיא נותנת לנשמה שלנו – אלה מנחים את השף גיל סלוקי בעבודתו. זה המענה שאנחנו זקוקים לו במרוץ החיים הדחוס שלנו, שאינו מותיר לנו זמן לעצור, להירגע, לחשוב מה באמת אנחנו רוצים עבור עצמנו. גם השף גיל סלוקי היה כך עד תקופת הקורונה. הוא בן 44 ואב לחמישה ממושב גבעתי, שנולד למשפחת חקלאים וגדל בין השדות. יום אחד החליט לעזוב את המשק מאחוריו ולהגשים את חלום המסעדנות שלו. הוא עבד עם מיטב השפים במסעדות המובילות בתל אביב ובהמשך עבד בתור שף במסעדת שילה, שהיא אחת המסעדות המובילות בתל אביב. הוא מספר על מחיר הגשמת החלום: "כל בוקר יצאתי מהבית בשעה 07:00 בבוקר וחזרתי הביתה בשעה 23:00. זאת הייתה התשוקה שלי ומרוב שנשאבתי לזה לא שמתי לב שאני מפספס את הילדים".

באה תקופת הקורונה ועבורו, כמו עבור לא מעט אחרים – היא קראה להתנהלות שונה. עבור גיל סלוקי, הצעד הראשון שאילצה סגירת המסעדות, היה לחזור הביתה. הוא משתף: "אנחנו דור שלישי של חקלאים במושב והתחלתי לעזור לאחים שלי לשווק את התוצרת החקלאית שלנו ישירות לבתי הלקוחות ונהניתי מהזמן בבית עם הילדים. תוך כדי התקופה הזאת, הבנתי שאני לא חוזר למסעדנות ולשעות עבודה מטורפות, ושלמרות הקצב המהיר שיש בתל אביב, אני רוצה להישאר במושב". כך קרה, שבגלל הקורונה, הזמן שבילה בבית עם אשתו וילדיו גרם לו להבין מה באמת חשוב בחיים האלה – והוא בחר להמציא את עצמו מחדש.

ההתחלה החדשה הייתה בשיווק התוצרת החקלאית של המשפחה, היישר עד הבית, עם איכות שלא מוצאים בסופר. משפחת סלוקי מגדלת במושב פלפלים, עגבניות, חצילים, שרי, שומר, קולורבי, וירקות נוספים, תלוי בעונה. סלוקי מספר: "אנחנו לא מרססים את הירקות, משקים אותם במי תהום ומגדלים בחממות ולא בשדות פתוחים. מדובר בירקות עם טעם אחר. אנחנו משתמשים בהמון טכנולוגיה שמשפרת לנו את היבול אבל אין תחליף ללקום בבוקר ולצאת לשדה, לראות את הצמחים מניבים פירות וירקות, להריח את הפרחים ולגעת בענפים. צמח הוא כמו ילד שגדל. מלבד אוכל ומים, הוא צריך הרבה חום ואהבה. ואת זה אף בינה מלאכותית לא תוכל להעניק".

הלקוחות מקבלים ירקות שנקטפו באותו יום, כאשר האריזה שבה משתמשים היא אקולוגית. התגובה המתלהבת של מבקשי התוצרת החקלאית האיכותית, הביאה אותו להמשיך בקו זה והוא מספק בימי שלישי-חמישי-שישי ירקות מהמושב לתחום הרחב שבין הרצלייה בצפון וקריית גת בדרום. בפרוש מענה נדרש לטרנד הבריאות ששוטף את המדינה שלנו ומתברר שגם את גיל סלוקי באופן אישי. הטרנד הזה הביא אותו לשינוי באורח החיים שלו, שאליו נשאב כשעבד במסעדות בתל אביב.

הוא מספר: "החיים בתוך המטבח ובלחץ של סרוויס השפיעו על הרגלי התזונה שלי. אכלתי ג'אנק, הכנסתי לגוף שלי הכל בלי לחשוב בכלל על בריאות. בלי להרגיש, הגעתי למשקל של 135 קילו. יום אחד, שיחקתי כדורסל בחצר עם הבן שלי. כעבור 4 -5 דקות הרגשתי קשיי נשימה, ממש מחנק, והתמוטטתי. כל הגוף שלי רעד וכולי התמלאתי בזיעה קרה. הבן שלי נבהל והחל לבכות. הגעתי לבית החולים והרופאים אמרו לי שאני חייב להוריד במשקל ולשנות את הרגלי התזונה שלי. זה היה תמרור אזהרה. חוויתי טראומה שגרמה לי להבין שאם אני רוצה לחיות, אם אני אוהב את החיים ואת ילדיי ורעייתי, עליי לשנות את אורח החיים שלי. התחלתי לאכול נכון ובריא, הכנסתי לתפריט שלי הרבה ירקות, התאמנתי באופן מסודר והצלחתי לרדת 50 קילו. הגעתי למשקל של 85 קילו עליו אני שומר בקנאות. בלי ניתוחים או התערבות כירורגית, הכל משינוי חשיבה ותפיסה".

חלום המסעדנות לא התכוון להרפות מגיל סלוקי, רק לשנות את הכיוון וגיל החליט להביא אל המושב את הידע הרב שצבר במטבחים בתל אביב. המיתוג המחודש שלו: "השף של הטבע" התחיל בארוחות בראנץ', בימי שישי בבוקר, במשק שלו. הוא מספר כי: "בראנץ' שישי זה האהבה שלי. תמיד חלמתי שיהיה לי מקום משלי שבו אני עושה מה שאני אוהב. אני עובד על כל מנה באופן אישי, קוטף בעצמי את הירקות מהמשק ומוציא לאורחים, ממש מהשדה לצלחת". מהר מאוד התברר לו כי אנשים רבים שמגיעים מאוד מתחברים לחוויה הזו: "משהו באווירה של יום שישי במשק מרגיע את האנשים שבורחים מההמולה לשישי ישראלי, אירועים קטנים".

עכשיו זה כבר לא רק בראנץ' בימי שישי בבוקר, אלא בנוסף גם ארוחות ערב בימי חמישי, וחשוב מאוד לדעת כי חייבים לשריין מקומות מראש. אל השולחן יוצאות זו אחר זו 7 מנות לבנוניות עם טוויסט מקורי, "אני מתחבר למטבח הזה עוד כשהייתי ילד קטן בבית של סבתי". בארוחות אפשר גם לשתות יין כאוות נפשכם, ויש סקסופוניסט שמנעים את האווירה. במקום ישנה גם מעדנייה עם אוכל שניתן לקחת הביתה לשבת. זהו אוכל ביתי שגיל אוהב במיוחד, בריא וטעים. הבידול הוא באמצעות חומרי הגלם.

כאיש שאוהב אנשים ונהנה לארח, גיל החליט שהוא לא יכול לוותר על המגע האישי ולכן מקיים סדנאות. "פעם בחודש אני מקיים סדנה מצומצמת, עד 16 אנשים. מדובר בבילוי קולינרי ולמידה, כל פעם בנושא אחר. זה יכול להיות סדנת ממולאים, אוכל פרסי, סדנה טבעונית וכו'. שותים כוס יין יחד ומתנסים בהכנת מנות עם ירידה לפרטים הכי קטנים. מדובר בארבע שעות של בילוי משותף שיוצאים ממנו עם הרבה טיפים".

בהזדמנות זו, גיל סלוקי משתף אותנו בצערו על מה שקורה עם החקלאות הישראלית והתוצרת ישראלית: "כשאני הייתי ילד, כל מושב גבעתי התפרנס מחקלאות. היום, המשפחה שלי היא המשפחה היחידה במושב שמתפרנסת מחקלאות. כולם נטשו את המקצוע הזה בגלל הקשיים הרבים. זה בלתי אפשרי להתקיים היום מחקלאות, ובמקום שהמדינה תעזור לחקלאים היא מטילה עלינו גזירות. ראינו את ההתנפלות על הסופרים בקורונה ואת המחסור במוצרים בסיסיים. אם חלילה תהיה מלחמה והאספקה לישראל תהיה משובשת, איך נתקיים ללא חקלאים? אני רואה בחקלאים את הציונים המודרניים. אנחנו שומרים על גבולות המדינה. הרי, אם לא נהיה על האדמה הזאת, יגיעו בדואים וכל מיני פולשים וישתלטו על השטחים האלה. מתלוננים שהתוצרת החקלאית שמגיעה מירדן זולה באופן משמעותי, אבל אין לנו את אותם תנאי פתיחה. פועל בירדן מקבל רבע מפועל בישראל, המים עולים כאן הרבה יותר ובכלל כל ההוצאות הנלוות. במקום לעודד אותנו, מחסלים לנו את הענף. בסופרים יש סחורה מעזה ומירדן, אבל אין פיקוח על הירקות האלה ואופן הגידול שלהם. תאר לעצמך שמישהו רוצה לעשות פיגוע המוני בישראלים, ומכניסים לארץ ירקות ופירות מורעלים. אנחנו לא יודעים באילו חומרים רעילים הם מרססים את הגידולים שלהם, והאם הם משקים אותם במי ביוב. בנאדם צריך לדעת מה הוא מכניס לגוף".

אתר מכירה ירקות ופירות והמעדנייה: www.agri-chef.co.il

האתר של גיל, בראנץ' וסדנאות: www.gilsluki.co.il

קישור לאינסטגרם: www.instagram.com/gilsluki

צילום: יח"צ