איכשהו הוא נדחק הצידה, למרות חשיבותו הרבה לבריאות – מגנזיום הוא המינרל הרביעי בחשיבותו לגוף האדם. המגנזיום משתתף בתהליכי ייצור אנרגיה, שמירה על הקוד הגנטי וחשוב לשמירה על מערכת כלי הדם והלב. מכאן, חשיבות חודש המודעות שייפתח מחר, 1.2.2017, במטרה להעלות את המודעות לחשיבות המגנזיום ולקדם פעילויות שונות בתחום. את הפעילות בישראל מרכזת חברת "נוה פארמה", העוסקת בחקר המגנזיום למעלה מעשרים שנה ומאחוריה פיתוחים רבים ופעילות ענפה בתחום המגנזיום. החברה פיתחה מגוון תוספי מזון בהובלת מגנזיום – "מגנוקס", הנמכר בבתי המרקחת השונים.
ההתנסות החיובית שלי עם תוסף המגנזיום של "נוה פארמה" מביאה אותי לאמר בפרוש כי לדעתי, מה שכל כך חשוב בתוספי המזון הוא נעימות הנטילה שלהם. שקל לבלוע אותם, שהם לא מתפוררים קצת עם המים ומותירים טעם לא נעים בפה – עד רצון לירוק אותם. מבחינתי, היתרון המאוד משמעותי של "מגנוקס", מעבר לפורמולה ולסוג המגנזיום שבו – הוא האריזה בכמוסות כי כמוסה מאוד קל ונוח לבלוע. לפני שנים, יצא לי להתנסות בתוסף מגנזיום של מותג אחר, כשלעצמו או בצירוף לקאלציום – וכאן אגלה לכם, שכמו שרכשתי וניסתי – כך השארתי את הצנצנות בצד. הצמחים בעציצים שלי נהנו ממנו, אני סתם שילמתי. הבעייתיות שבו: טבלית מאוד גדולה ולכן לא בליעה ותכולה מאוד גבוהה של אספסת, שמבינה את הטיעונים לתועלתה הבריאותית – אך אצל רבים היא גורמת לנפיחות בבטן ולגזים מטרידים.
נחזור אל חודש המודעות למגנזיום, שלקראתו הרצה בפנינו, בלוגרים ועיתונאים, הקרדיולוג פרופ' מיכאל שכטר. זוכרת שראיינתי אותו לפני שנים וכבר אז הוא סיפר לי על הצלחת מתן עירוי מגנזיום למגיעים לחדר המיון עם אוטם שריר הלב. מחקר מעניין בהובלתו, נערך בבית חולים האוניברסיטאי "סידר סיני" UCLA (אוניברסיטת לוס אנג'לס) ובו השתתפו 50 צעירים שעברו אוטם שריר הלב. המחקר מצא כי בחולים לאחר אוטם שריר הלב או ניתוח מעקפים, הייתה רמת המגנזיום בתאים ביחס הפוך לתפקוד האנדתול, שהוא הדופן הפנימית ביותר של כלי הדם. כמו כן נמצא כי מתן טבליות של מגנזיום למשך שישה חודשים שיפר משמעותית את תפקוד האנדותול יחד עם שיפור יכולת החולים לבצע בדיקות מאמץ, והיה קשור עם פחות תעוקת בית החזה והפרעות קצב במאמץ בהשוואה לאינבו (פלסבו).
בהרצאתו בפנינו, פרט פרופ' שכטר אודות ממצאי מחקרים שונים, המצביעים על חשיבות המינרל מגנזיום לגוף האדם. בין השאר, ציין כי לפי מחקרים אפידמיולוגיים שנערכו בארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה, דרום אפריקה, הולנד ועוד חוסר במגנזיום גרם לעליה של כ-20% בתחלואה ובתמותה ממחלות לב. המחקר עורר הדים רבים וכיום במחלקות קרדיולוגיות רבות, הוספת מגנזיום מהווה פרוטוקול טיפולי רוטיני לחולם. הסיבה לחשיבותו היא כי מנגנון העלייה בלחץ הדם קשור ביחס בין יוני הסידן ליוני המגנזיום. במצב של חסר במגנזיום, המצאות יתר של יוני סידן, מביאה לכיווץ יתר של הלב וכלי הדם, עובדה התורמת לעלייה בלחץ הדם.
אצל חולים הסבלים מתעוקת חזה וחשים כאבים בחזה בעת פעולה מאומצת כמו הליכה מהירה או עלייה במדרגות – התעוקה נובעת מליקויים באספקת חמצן לשריר הלב, מה שפוגע בתפוקת הלב. מחקר שנערך ביפן, בדק מתן מגנזיום לחולים מסוג זה בעת מבחן מאמץ. מסקנות המחקר הראו כי נטילת מגנזיום על ידי החולים עם תעוקת בית החזה ומשפרת את תעוקת בית החזה ואת האזורים האיסכמיים הנצפים בחולים בתסמונת זו . מתברר כי קיים גם קשר בין מגנזיום וכולסטרול – העלה מחקר שנערך במרכז רפואי מרכזי בפינלנד, ובדק את ההשפעות המגנזיום על שומני הדם. בו התברר כי מתן מגנזיום לנבדקים למשך שלושה חודשים, הפחית את הריכוז של הכולסטרול הרע (LDL) ושל הטריגליצרידים ב27% והעלה את הריכוז של כולסטרול הטוב (HDL). תוצאות דומות התקבלו במחקר שנערך בישראל ופורסם לאחרונה.
גם העוסקים בספורט מאומץ זקוקים לרמה תקינה של מגנזיום, העלה מחקר שבדק את השפעת המאמץ על רמות המגנזיום בגוף והראה ירידה חדה במגנזיום לאחר ריצת מרתון. לדברי פרופ' שכטר, בהעדר רמה תקינה של מגנזיום, קימת נטייה לכיווץ כלי הדם, אשר עלולה להגביר את שכיחותן של מחלות לב ואף להביא למוות פתאומי עקב עווית העורקים הכליליים או חשיפה לחום. חוסר במגנזיום תוך תאי יוצר חוסר איזון, העשוי לגרום לשינויים תוך תאיים חמורים ופגיעה בתאי הגוף. מכאן, שמחקר זה מהווה ראיה לכך שרמה גבוהה של מגנזיום משמעותית אצל ספורטאים, וכי ניתן להגיע לביצועים טובים יותר על-ידי צריכת מגנזיום מוגברת.
גם על סוכרת יש למינרל מגנזיום השפעות טובות, כך העלה מחקר שבוצע באוניברסיטת רומא ובדק הוספת מגנזיום למבוגרים החולים בסוכרת. המחקר הראה שיפור בתגובה לאינסולין, הפחתה בתנגודת לאינסולין ושיפור יעילותו. למגנזיום השפעה על שחרור ופעילות של אינסולין ומכאן חשיבותו בנושא צריכת פחמימות במזון – חסר במגנזיום עלול להחמיר תנגודת לאינסולין, מצב אשר לעיתים קרובות מקדים סוכרת. עוד שמענו כי לתוספת מגנזיום השפעה טובה על מניעת אוסטיאופורוזיס, הודות לכך שמגנזיום קשור בשמירה על יעילות הספיגה לעצם של יוני הסידן וויסות ההורמונים השומרים על משק הסידן. הוא גם מקל על הסובלים ממיגרנות, מסייע לנשים בגיל הפוריות ובהריון ולחיילים במניעת שברי מאמץ.
לאחרונה התברר כי חוסר במגנזיום נפוץ מאוד בעולם המערבי וקשור בשכיחות יתר של תופעות גיל המעבר ותופעות נוספות כמו עייפות, חולשה, התכווצויות שרירים ובחילה. האם גם חסר לכם מגנזיום בגוף? קשה מאוד לדעת כי בדיקות דם מצביעות על רמתו בדם ולא על תכולתו במאגרים בתאים ובעצמות. מכאן, שגם אם חסר מגנזיום בגוף אך רמתו בדם תקינה – בדיקת הדם לא תצביע על בעייתיות, למרות שסביר להניח שקיימת בגלל התזונה ובגלל המים המותפלים חסרי המגנזיום. מאידך, אם בדיקת הדם מצביעה על רמה נמוכה של מגנזיום בדם – ברור, מעל לכל ספק, כי גם בתאי הגוף הוא החסר.
גוף האדם מכיל כ- 25 גרם מגנזיום, בממוצע. הצריכה היומית המומלצת של מגנזיום היא של 320 – 350 מ"ג ליום. מעריכים שהישראלי הממוצע מקבל בתזונה כ- 200 מ"ג – 150 מ"ג בלבד ולכן הפער היומי של כ- 200 מ"ג, הולך ומצטבר לחסר מגנזיום בגוף, העולה עם הגיל ומיוחסים לו תופעות בריאותיות שונות. בבדיקה שנערכה בישראל בקרב צעירים וצעירות (בממוצע בני 30) נמצא חוסר במגנזיום אצל 60% מהנבדקים. חוסר זה מחמיר עם הגיל עקב שינוי בהרגלי התזונה ושינוי בכושר הספיגה דרך המעי.
צילום: רפי דלויה, יח"צ